צבעים כימיים הם הצבעים הם הצבעים של גופים. עם בצבעים פיסיקליים קיים הצבע לעצמו כל עוד קיימים התנאים שגרמו להיווצרותו, הרי שבצבעים כימיים החומר עצמו הוא המופיע בצורת צבע. לכן, הוא יציב וקבוע והופעתו תלויה אך ורק בנוכחותו של אור. שחור ולבן – "השחור, מייצג הצללים, מותיר את העין במצב של מנוחה" בעוד ש"הלבן, מייצג האור, מעורר אותה לפעילות". האור והעדר האור הם תנאי הכרחי להיוולדות הצבעים, כלומר כל הצבעים נולדים מהשחור והלבן. הצבע הקרוב ביותר ללבן הוא הצהוב והצבע הקרוב ביותר לשחור הוא הכחול. בפועל כל הצבעים האחרים נולדים משני צבעים אלה. השחור מזמין ברשתית את הלבן ולהפך, וכך גם שאר הצבעים מזמינים כל אחד את משלימו. העין דורשת תמיד את הטוטאליות ומשלימה בתוכה את המעגל הכרומטי. "כאשר ניתן להבחין בתוך הטוטאליות באלמנטים המרכיבים אותה, אפשר לקרוא טוטאליות זו בשם הרמוניה". זוהי בדיוק סוג ההרמוניה שעליה מושתתת יצירתו של סזאן. בהמשך דן גיתה באספקט חשוב נוסף והוא התופעה של צללים צבעוניים. גיתה טוען שבזכות קיומם "נמצא הטבע תמיד בתאום מושלם עם עצמו". עפ"י גיתה, בצבע כמו בכימיה, מתקיים העיקרון של הקוטביות. גיתה עושה הקבלה, תוך שימוש בסימון פלוס ומינוס המקובל בחשמל, בין צהוב וצהוב-אדום (חומצות +) לבין כחול וכחול-אדום (בסיסים -).